תנאי להצלחתו של הטרור העולמי הוא מציאת ערוצי מימון יעילים. למסקנה זו הגיעו ממשלות ורשויות אכיפה זה כבר. מטרת המאמר היא לבחון את יעילותה של מדיניות האכיפה העולמית והמקומית בנסיונה לייבש את מקורות המימון של הטרור.
חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון או החוק), נחקק אל תוך מרקם הדין הישראלי בעקבות מגמות בין-לאומיות שהחלו להתפתח לפחות למן שנות התשעים של המאה העשרים, ואשר לתוכן השתבצה ישראל באיחור יחס.
עו"ד יעל גרוסמן, אחת הסנגוריות הבכירות בישראל המתמחה בעבירות הלבנת הון, רותחת על המחוקקים והרגולטורים שהולידו בשנה האחרונה שתי מהפכות בתחומה: חוק האכיפה המינהלית "שנותן יותר מדי כוח לרשות ניירות ערך" וחובת הדיווח של עורכי הדין שיישומו הוא "מבוכה גדולה"
גם לאחר 25 שנה כפליליסטית, התחום הפלילי הוא עדיין הכי מרתק בעיני עו"ד יעל גרוסמן ; היא צופה עלייה בכתבי אישום בעקבות המשבר הכלכלי – ומבקרת את השימוש המוגזם בפטיש הפלילי
בכללים שנקבעו על ידי ה־FATF( Financial Force Task Action )למאבק בהלבנת הון ובמימון הטרור נדרשו המדינות השונות לקבוע חובות זיהוי ואימות, שמירת מסמכים ודיווח על עסקאות חשו־ דות על מגזרים שונים, ביניהם עורכי דין, נוטריונים, בעלי מקצוע בתחום המשפטי ורואי חשבון, וזאת כאשר, ורק כאשר, אלה מבצעים עבור לקוחותיהם סוגי עסקאות שהוגדרו )קנייה ומכירת נדל"ן, […]
המהדורה השניה והמורחבת של הספר "הלבנת הון להלכה ולמעשה", מאת עו"ד יעל גרוסמן, רוני בלקין וסאלי ליכט, בהוצאת "בורסי" פורסמה בשנת 2013, ומציגה תמונה עדכנית ומפורטת של ההתפתחויות והשינויים שחלו בנושא איסור הלבנת ההון בחקיקה, בפסיקה ובהחלטות ועדות העיצומים, בתקופה שחלפה מאז פרסומה של המהדורה הראשונה בשנת 2006. למהדורה זו הוספו פרקים חדשים אשר לא נכללו במהדורה הראשונה, ובהם פרק העוסק באחריות הפלילית של נותני שירותים פיננסיים ועובדיהם, פרק העוסק בהצעת החוק המבקשת להרחיב את מערך הכפופים לחוק ולהטיל חובות דיווח על נותני שירות עסקי, ובכללם עורכי דין, וכן פרק העוסק בתחום האכיפה הבינלאומית. גם שאר פרקי הספר עודכנו, והם משקפים נאמנה את המציאות הקיימת בישראל בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, לעת הזאת.
המהדורה הראשונה של הספר "איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה" פורסם ע"י עורכות הדין יעל גרוסמן ורוני בלקין בשנת 2006, ומהווה סקירה מקיפה של החוק והדין הרלבנטי. הספר מנתח את הרקע לחקיקת החוק, ואת החידוש בתפיסת המשפט הפלילי שהוא מגלם. הספר מכיל פרק מקיף העוסק בחילוט, פרקים העוסקים במשפט משווה, ופרק העוסק באיסור מימון טרור. הספר בוחן בראיה ביקורתית את החוק ואת יישומו בישראל.