כנגד המבקש ואחרים מתנהלת במשך תקופה חקירה בחשד לביצוע עבירות שונות ביחס לרשת הימורים לא חוקיים הפועלת מזה שנים בהיקפים גדולים של מיליוני שקלים.על פי החשד, רשת ההימורים הבלתי חוקיים פעלה באמצעות אתר הימורים באינטרנט, כאשר כספי ההימורים נגבו והועברו באמצעות אנשי קשר למשרד לשירותי מטבע אשר בבעלות המבקש. במהלך החקירה, נתפסו אצל המבקש למעלה מ-180 המחאות בסכומים שונים.
המבקש נעצר בחשד לביצוע עבירות בניגוד לחוק, ובמסגרת החקירה המשטרתית הוקפאו כספים ונתפסו המחאות שנמצאו אצל המבקש בסך של כ- 4 מיליון ₪. המבקש ביקש את שחרור התפוסים בהתאם לסעיף 34 לפסד"פ, ובכלל זה גם את שחרור ההמחאות. בית משפט השלום הציע למבקש להפקידן בבנק כדי שערכן יישמר וכדי שזכויותיו בהן לא ייפגעו.
משטרת ישראל הגישה בקשה לבית משפט השלום בפתח תקווה, בה התבקש בית המשפט לחייב את המבקש לחתום חתימת היסב על ההמחאות, ולהפקידן בבנק, או לחלופין להפקיד את ההמחאות באמצעות האפוטרופוס הכללי. בית משפט השלום בפתח תקווה דחה את הבקשה.
המדינה ערערה על ההחלטה לבית משפט מחוזי מרכז.
החלטת בית משפט קמא (השופט אברהם)
- על האפוטרופוס הכללי לחתום חתימת היסב על ההמחאות ולהפקידן בבנק.
- למשטרה הייתה סמכות לתפוס את ההמחאות במסגרת סמכותה לפי סעיף 32(א) לפסד"פ, במסגרת הסמכות הנתונה לה לתפוס חפץ אשר ניתן כשכר בעד ביצוע עבירה, או כאמצעי לביצועה.
- הבקשה להורות למבקש לחתום חתימת היסב על ההמחאות נועדה לאפשר את שמירת ערכן הכלכלי של ההמחאות, ולאפשר לחלטן במקרה בו המבקש יורשע.
- מטרות התפיסה על פי סעיף 32(א) לפסד"פ רחבות הרבה מעבר לתכלית השמירה על הראיות. סעיף 34 לפסד"פ מקנה סמכות רחבה, אשר כוללת כל פעולה שניתן לעשות בחפץ בכדי לשמור על ערכו. יש להעדיף דרך אשר אינה כופה על החשוד ביצוע פעולה בניגוד לרצונו.
- באמצעות חיוב האפוטרופוס "לנהל" את ההמחאות על דרך הפקדתן בבנק אין פגיעה במבקש ובזכות קניינו, אלא דווקא הגנה על זכויותיו עקב שמירת ערכן של ההמחאות.
- יש להורות על העברת ההמחאות לידי האפוטרופוס הכללי, אשר הוסמך לנהלן – וכן גם על חתימה על חתימת היסב, פתיחת חשבון בבנק והפקדת ההמחאות בחשבון וניהולו – וזאת בכדי לממש את ערכן של ההמחאות ולשמור עליהן בטרם יפקעו.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור, בה נטען על ידי המבקש כי אין מקור סמכות לבית המשפט לחייב חשוד לבצע פעילות אקטיבית בחשבון בניגוד לרצנו, שכן מטרת התפיסה המקורית הייתה לצרכי חקירה ולא לצרכי חילוט כאשר לא ניתן לשנות את התכלית בלא ביסוס התנאים המוקדמים לכך. כמו כן נטען, כי ההוראות הרלוונטיות בפסד"פ לא הסמיכו את בית המשפט להורות על הפקדת ההמחאות בידי האפוטרופוס הכללי לשם שמירה על ערכן.
לטענת המדינה, קיים חשד סביר, כי בשקים שנתפסו מידי המבקש נעברה עבירה על פי החוק, כאשר אם הוא יורשע בעבירות בהן הוא חשוד המדינה תבקש את חילוטן של הזכויות המגולמות בהמחאות. עוד נטען כי סמכות המדינה לתפוס את ההמחאות לצורך חילוטן במקרה של הרשעה נובעת מסעיף 39(א) לפסד"פ ומסעיף 21 לחוק, כאשר סעיף 34 לפסד"פ מקנה סמכות לבית המשפט להורות שינהגו בחפץ שנתפס בתנאים שייקבעו על פי הצו. סמכות בית המשפט, להורות על ניהול הנכס, הינה סמכות רחבה שנועדה להבטיח את תכלית התפיסה. בנוסף נטען, כי פעולת בית המשפט לשם שמירה על ערכו של הנכס אינה סותרת את הוראות החוק.
החלטת בית המשפט (השופטת פרוקצ'יה) לדחות את הבקשה-
- ראוי לאמץ את גישת בית המשפט המחוזי, אשר נתן הוראות מתאימות לניהול עניינן של ההמחאות בכדי לשמור על ערכן הכלכלי.
- תכליות התפיסה של שוטר על פי סעיף 32(א) לפסד"פ הן מגוונות:
א. תכלית מניעתית ביחס לחפץ העשוי לשמש לביצוע עבירה בטרם נעברה.
ב. תכלית ראייתית אם החפץ עשוי לשמש ראייה בהליך משפטי בשל עבירה.
ג. תכלית של חילוט אם בחפץ נעשה שימוש לצורך עבירה או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.
- תכלית החילוט באה לידי ביטוי גם בסעיף 39(א) לפסד"פ, אשר מאפשר בנוסף לכל עונש, להטיל חילוט על חפץ שנתפס או שהגיע לידי המשטרה – אם האדם שהורשע במעשה שנעשה בחפץ או לגביו הינו בעל החפץ – כאשר סעיף קטן (ב) מסדיר את התנאים לחילוט חפץ שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה, או כאמצעי לביצועה. השופטת ציינה שבעניין זה רלבנטית גם הוראת החילוט בסעיף 21 לחוק.
- תפיסת נכס לצורך הליך פלילי כרוכה בפגיעה בזכות בעל הקניין, אשר כנגדה עומד אינטרס הציבור לאפשר חקירת עבירות והעמדת עבריינים לדין. בהקשר זה, מתחייב איזון הולם בין קניין הפרט לבין צרכי הציבור.
- אם נתפס חפץ לפי סעיף 32 לפסד"פ, המשטרה רשאית לשמור אותו בכפוף לסעיף 33 לפסד"פ, כאשר החזקת החפץ ברשות המשטרה לצורך התכליות האמורות בסעיף 32 לפקודה מטילה על המשטרה אחריות לשמור על ערכו הכלכלי של התפוס. ההנחה זו מתבקשת כאשר אדם שומר בחזקתו נכס השייך לאחר, ובמיוחד כאשר המדינה היא זו שמחזיקה חפץ של אחר שהגיע לידיה בלא הסכמת הבעלים ודרך הליך פלילי.
- חובת השמירה על ערך הנכס התפוס קשורה קשר הדוק לזכות הקניין של הבעלים על החפץ ויש להמעיט ככל הניתן בפגיעה בזכות זו, לאור זאת שהינה זכות בעלת מעמד של זכות חוקתית. חובה זו מוטלת על המשטרה מכוח מעמדה כרשות ציבורית, החייבת לנהוג באחריות ובהגינות כלפי האזרח.חובה זו נובעת מהאפשרות שהנכס יוחזר לבעליו בלא שייפתח משפט, האפשרות שהנכס ישמש כראיה במשפט ובסופו של דבר יזוכה והנכס יוחזר אליו, האפשרות שיורשע והנכס יחולט לזכות המדינה, וכן האפשרות שהנכס קשור לצד שלישי שכלל אינו קשור להליך הפלילי.
- ההוראות בסעיפי הפסד"פ (סעיפים 34,38,41) נותנות ביטוי לחובתה הסטטוטורית הרחבה של המשטרה לדאוג לשמר את ערכו של נכס תפוס, כל נכס לפי מהותו וטיבו. צוין כי אם הנכס אבד, המדינה חייבת בפיצוי נזיקין, אם הייתה פשיעה או רשלנות בשמירתו.
- המחאותיו של המבקש נתפסו בעיסוקו בקשר לחקירה מסועפת בחשד לביצוע עבירות הלבנת הון וניתן לעגן את סמכותה של המשטרה לתפוס אותן במסגרת סעיף 32(א) לפסד"פ. בלא קשר לתכלית התפיסה האפשרית מבין התכליות השונות, המשטרה מצווה בשמירת ערכן של ההמחאות. אין המדובר בזכות או פריבילגיה הנתונה לה, אלא חובה החלה עליה מכוח היותה "שומרת" ההמחאות מכוח הדין, כל עוד הן מצויות בידיה לצורך ההליך המשפטי.
- חובת השמירה מחייבת, כי ההמחאות יופקדו בחשבון בנקאי בהקדם בכדי שניתן יהיה לפרוע אותן בטרם יפקע תוקפן. שימרת הערך נועדה לקדם את האינטרס הקנייני של המבקש אם יתברר שניתן להחזיר לו אותן, אך הדבר משרת גם את עניינה של המדינה במקרה של חילוט עתידי. גם התכלית להציג את ההמחאות כראייה במשפט אינה מייתרת את החובה לשמור על ערכן, ואין זה משנה מי היה הגורם שיקבל לבסוף את ההמחאות לרשותו.
- אין מחלוקת שהדרך להגן על ערכן של ההמחאות היא בדרך ניהולן בחשבון בנקאי, ומכיוון שהמבקש מתנגד לשתף פעולה בהכנסת ההמחאות לבנק וניהולן לצורך שמירה על ערכן, בית משפט קמא היה מוסמך, ואף חייב, לתת הוראות פעולה אחרות לגביהן אשר ישמרו את ערכן.
- בית המשפט קמא נעזר בחוק האפוטרופוס הכללי בכדי שיסייע לו בהגשמת חובת הניהול התקין של הנכס לשם שמירה על ערכו, כאשר סעיף 2(ב) לחוק האפוטרופוס מסמיך אותו, בין היתר, לבצע "כל תפקיד אחר שיקבל על עצמו". צוין כי לא נשמעה הסתייגות מטעם האפוטרופוס הכללי באשר לנכונותו לנהל את הנכס התפוס – ההמחאות.
יש לאמץ את החלטת בית המשפט קמא, ולהורות לאפוטרופוס הכללי לעשות בהמחאות את כל הנדרש על פי שיקול דעתו כדי לשמור על ערכן ותוקפן.
