ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט שפירא) בת"פ 343/04 מיום 25.7.07, בו התקבל הסדר טיעון שנחתם בין הצדדים, במסגרתו הושתו על המערער 1 שבעה חודשי מאסר בפועל ושלושה חודשי מאסר על תנאי, ועל המערערים 3-1 קנס בגובה 100,000 ₪. בנוסף הוחלט על חילוט 50% מתוך כלל הרכוש שנתפס, שגובהו המוסכם בין הצדדים הוא 3,100,000 ₪.
המערער 1 עסק במתן שירותי מטבע; המערערת 2 היא חברה העוסקת במתן שירותי מטבע, אשר המערער 1 הוא בעל 99% ממניותיה ומנהלה הרשום היחיד; המערערת 3 היא חברה העוסקת במתן שירותי מטבע, והמערער 1 הוא בעליה ומנהלה הרשום היחיד.
כתב האישום המקורי הוגש כנגד שישה נאשמים: המערער 1 ושניים מבני משפחתו, שתי חברות בבעלותו של המערער 1 (המערערות 3-2), ומנהל סניף הבנק בו ניהלו הנאשמים את חשבונות הבנק. הנאשמים, למעט מנהל סניף הבנק, חתמו על הסדר הטיעון, במסגרתו הודו בכתב האישום המתוקן ב- אישומים:
-
במהלך כשנה וחצי נתנו המערערים 2-1 שירותי מטבע, למרות שלא היו רשומים כנותני שירותי מטבע במרשם. במהלך תקופה זו, ביצעו לפחות 743 פעולות בסך 84,429,551 ₪. הם לא העבירו דיווחים לרשות על הפעולות הללו, ואף מסרו מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח לא נכון – בגין כך הורשעו במתן שירותי מטבע ללא רישום לפי סעיף 11יב(א)(1) לחוק (באשר למערערת 2 – בשילוב עם סעיף 23 לחוק העונשין), ובהלבנת הון לפי סעיף 3(ב) לחוק יחד עם סעיף 7 לחוק ובשילוב צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח, ניהול רישומים של נותני שירותי מטבע) התשס"ב – 2002 (באשר למערערת 2 – בשילוב עם סעיף 23 לחוק העונשין).
-
המערערים 1 ו-3 הורשעו באישומים דומים בקשר לשירותי מטבע שנתנו במשך כ-10 חודשים, יחד עם קרוב משפחתו של המערער 1 שהורשע גם כן. מהלך תקופה זו, ביצעו לפחות 418 פעולות בסך 43,044,260 ₪.
-
כן הורשעו בכך שפתחו חשבון בנק ע"ש חברה חדשה, שמטרתו הייתה, בין היתר, לאפשר ללקוח מוגבל בבנק להשיב חוב למערער 1. עוד השתמשו בחשבון, בין היתר, על מנת לבצע עסקאות גלגול שיקים, ועל מנת שהמערער 1 יקבל אשראי מהחברה החדשה ללא ריבית. כמו כן עשה המערער 1 שימוש בשיקים של החברה לצרכיו העסקיים והפרטיים. הוא הורשע בהלבנת הון לפי סעיף 3(ב) לחוק יחד עם סעיף 7 לחוק ובשילוב צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח, ניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), התשס"א – 2001.
-
כמו כן הורשע המערער 1 בעבירות איומים, התחזות כאדם אחר, וניסיון לקבל דבר במרמה.
בית המשפט קובע –
-
ביהמ"ש סוקר את הפסיקה בנושא – ע"פ 8325/05 בלס, ע"א 9796/03 שם טוב, ע"פ 3395/06 מאיר כהן.
-
לעניין החילוט לפי סעיף 21 לחוק קובע ביהמ"ש כי שיקול הדעת לענין זה הוא רחב ביותר ומביא בחשבון את כלל הסכומים בהם נעברה העבירה, ולא רק את הסכום שנתפס אקראית. פשיטא שחילוט זה הוא בחינת עונש.
-
ביהמ"ש מציין את ההרשעה בעבירות על חוק העונשין, בנוסף לעבירות הדיווח, ואשר גם אותן יש לשקלל בגזר הדין.
-
אין מקום להקל בעונש המאסר בפועל שהושת על המערער 1. מרות שחוק איסור הלבנת הון לא נאכף מלכתחילה ב"פעימה אחת", והיווה חידוש בשדה האכיפה, העבירות במקרה זה הן מהשנים 2003-2002, כשכבר היה זמן להכירו בידי כל הנוגעים בדבר, כולל החלפנים.
-
לעניין החילוט – מדובר בסנקציה עונשית הבאה להכאיב לעובר העבירה ולהרתיע את זולתו, ובנסיבות מקרה זה נחוץ חילוט משמעותי ביותר. ביהמ"ש מקל במידה מסוימת עם המערער, ומעמיד את החילוט על 33% מהסכום שנתפס (במקום 50%). ביהמ"ש מציין במבט צופה פני עתיד לחלפנים, כי חילוט יתכן באחוזים גבוהים מזה משמעותית.
