ערעור על גזר דינו של ביה"מ המחוזי אשר השית על המשיבים עונש של שנתיים מאסר, מתוכן 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבירות שירות ויתרה על תנאי. קנס בסך 300,000 ₪ על כל אחד מהמשיבים 1-2, וחילוט רכוש וכסף.
המשיבים הורשעו ע"פ הודעתם. במהלך שנת 2004 גויסו המשיבים לשם החזקה וניהול מקום להימורים באמצעות אתר באינטרנט, בבעלות אבריה אברם, בעל עסק למתן שירותי מטבע. המשיבים תפעלו את האתר בצוותא החל מחודש אפריל 2004, תוך הסתייעות באנשי מקצוע שגייסו. המשיבים היו בעלי ההרשאה הרחבה ביותר בתוך מערכת הניהול של האתר, גרמו להסוואת מיקומו באופן שיראה כאילו אינו פועל ממדינת ישראל, וטשטשו את מקור כספי ההימורים ע"י הזרמתם לתוך העסק של אריה אברם והטמעתם במחזור הכספים. האתר פעל כארבע שנים והכניס עשרות מיליוני ₪ מכספי הימורים.
בגזר הדין התחשב ביה"מ בנסיבותיהן האישיות של המשיבים ובאופן בו ניהלו את משפטם והטיל עליהם עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. ביה"מ ציין כי הטלת קנס משמעותי על המשיבים מאזנת את עונש המאסר הקל שהושת עליהם. בצד הטלת העונשים חולטו כספים ורכוש. ביה"מ המחוזי החליט שלא לחלט את קופת הגמל של המשיב 2 בסכום של 82,863, מן הטעם שככל הנראה היא נפתחה זמן רב עובר לביצוע העבירות.
טענות הצדדים:
המערערת סברה כי העונש שהושת על המשיבים אינו הולם את חומרת העבירות בהן הורשעו בכמה טעמים: העיסוק היומיומי במשך שנים בפעילות עבריינית עקב בצע הכסף ותוך מודעות. חידוד חומרת המעשים נוכח המפגש בין עבירות ההימורים לעבירות הלבנת ההון, וביצוע העבירות באמצעות האינטרנט, דבר המאפשר עבירות הימורים והלבנת הון בהיקף בל יתואר.
בנוסף, נטען כי ביה"מ המחוזי נקלע לכלל טעות כאשר ציין בגזה"ד כי המשיבים לא היו שותפים לרווחים וכי הכנסותיהם הסתכמו בשכר עבודה, וכי ביה"מ יחס משקל רב מידי לנסיבות האישיות של המשיבים.
כמו כן, עונשי המאסר שהושתו זהים לעונשי המאסר שהושתו על שני נאשמים נוספים בפרשה אשר הורשעו בהלבנת הון בלבד והיקף מעורבותם היה מצומצם פי כמה.
לבסוף, נטען כי שגה ביה"מ כאשר הורה שלא לחלט את קופת הגמל של נאשם 2 מן הטעם שנפתחה עובר לביצוע העבירות שכן, לטענתה החוק לאיסור הלבנת הון מסמיך לחלט רכוש גם אם הושג שלא באמצעות ביצוע העבירה.
ביה"מ קובע:
ביה"מ עומד על חומרת עבירות ההימורים, ועל חומרת העבירות המתבצעות באמצעות האינטרנט, להבדיל מעבירות המתבצעות "פיזית", לאור מספר הקורבנות הפוטנציאליים העצום ברשת האינטרנט, ויכולת האכיפה הנחותה בפלטפורמה זו. מדובר בפעם הראשונה בה מתווה ביה"מ העליון את המדיניות הענישה בנושא זה וכלל יש להשית עונשי מאסר בפועל לתקופה ממושכת לצורכי הרתעה. ביה"מ מחמיר את עונשם של המשבים.
חילוט קופת הגמל:
סעיף 21 (א) לחוק איסור הלבנת הון מאפשר לחלט רכוש בשווי הרכוש הקשור בעבירה. אין צורך כי הרכוש המחולט עצמו יהיה קשור לביצוע העבירה ולא נדרשת זיקה ישירה בין הרכוש לבין העבירה. על כן, אין בטעם כי קופת הגמל נפתחה זמן רב עובר לביצוע העבירות, בכדי למנוע את החילוט. יהיו מקורות קופת הגמל אשר יהיו, ניתן לחלטה כל עוד שווי הכספים שבה, בהתווסף לשווי הרכוש האחר שחולט ממנו, אינו עולה על שווי הרכוש שלגביו ביצע המשיב 2 את העבירות. נוכח ההיקף הכספי של העבירות בהן הודה המשיב 2, יש לחלט את הקופה.
