ע"פ 2592/06 שלמה גואטה נ' מדינת ישראל

המערער פתח חשבון בנק על שם אחיינו בו נרשם כמיופה כח, וביצע סדרה של חמש משיכות כספים במזומן, בסכומים הנמוכים אך במעט מן הסף שהיה מחויב בדיווח באותה העת (200,000 ₪), ובסכום מצטבר העולה עליו, בתקופה של שבוע ימים. הוא טען בבית משפט קמא כי לא היה מודע לחובת הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, ופעל כך בשל חששו מדיווח לרשויות המס בלבד.

1. יש לאמץ את פרשנות המאשימה, ולקבוע כי לצורך קיומו של היסוד הנפשי הנדרש בעבירה לפי סעיף 3(ב), היעד הוא אי ביצוע דיווח על ידי הבנק, ואין זה רלבנטי למי מבוצע הדיווח.
2. לא הוכח כי נמצא כי הכספים שאותם משך הנאשם הושגו בעבירת מקור, אך הוכח כי הוא פעל בדרך זו משום שידע שמשיכה בסכום של 200,000 ש"ח ומעלה מחייבת את הבנק לדווח לרשות על המשיכה.
3. יש להרשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק, ביחד עם סעיף 7 וסעיף 8 לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים) התשס"א-2001.
4. על הנאשם יוטל עונש של 6 חודשי עבודות שירות; 12 חודשי מאסר על-תנאי; חילוט 500,000 ש"ח (כמחצית מסכום המשיכה).

1. יש לדחות את הערעור, למעט לעניין גובה החילוט.
2. לעניין החילוט – המערער שילם את מלוא חובו לרשויות המס וכן כופר בסכום כולל של 900,000 ש"ח. לפיכך הופחת סכום החילוט מ-500,000 ₪ ל- 350,000 ₪.