ע"ח 48228-05-13 תזקיקים אנרגיה בע"מ נ' מדינת ישראל

שם בית המשפט
מחוזי (לוד)
שם השופט
הדס עובדיה
החלטה מיום
18/06/13
נושא פסק הדין
סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי וחוק המע"מ
תמצית פס"ד

ע"ח 48228-05-13 תזקיקים אנרגיה בע"מ נ' מדינת ישראל

  • קטגוריה: חילוט
  • ביה"מ: מחוזי לוד
  • שופטת: הדס עובדיה
  • תאריך: 18.06.13

תמצית:

כנגד העוררת ואחרים הוגש בביה"מ שלום כתב אישום המייחס להן עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, פקודת מס הכנסה וחוק העונשין. העוררת היא חברה פרטית העוסקת בתחום המכירה הקמעונית של דלק ובעלת רישיון יצרן. האחרים היו במועדים רלוונטיים מנהליה. בכתב האישום נטען כי הנאשמים הונו את רשויות המס בכך שהתחמקו מתשלומי מע"מ ומס הכנסה באמצעות חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של 190 מיליון ₪. כמו כן צוין בכתב האישום כי העוררת והאחרים פעלו לקבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, שיבוש מהלכי משפט, ופעלו בעורמה, מרמה ותחבולה בנסיבות מחמירות בכוונה להתחמק ממס.

במסגרת החקירה הוצאו צווי הקפאה בין היתר לחשבונות הבנק של העוררת לפי הפסד"פ וחוק המע"מ.

העוררת עתרה לבית משפט קמא בבקשה להורות על ביטול צווי ההקפאה. ביה"מ קבע כי לא הוצגו די ראיות לשאלה האם הפיקדונות משמשים שם בטוחה לחוב העוררת כלפי בנקים או נושה מובטח אחר, כדי שניתן יהיה לאמוד את הסכום הממשי לחילוט בסופו של יום. ביהמ"ש הניח כי אין נושה אשר נשייתו גוברת על צו ההקפאה, וכי אם אין הדבר כך, תוכל העוררת לפנות לביהמ"ש בשנית.  נקבע כי צווי ההקפאה יבוטלו בתנאי שהעוררת תפקיד סכום של 6,000,000 ₪ או ערבות בנקאית בסכום זה שיהוו מושא לחילוט עתידי.

טענות הצדדים:

עיקרי טענות המערערת:

  • ס' 109 לחוק המע"מ אינו רלוונטי לצווי ההקפאה שכן עניינו ב"טובין", שהגדרתם בחוק ממעטת מתכולתם "ניירות ערך ומסמכים סחירים וזכויות בהם" ובכלל זה כספים. על הדין להתמקד בסמכות התפיסה לפי ס' 32 לפקודה.
  • חשבונות הבנק אינם בבחינת חפץ ששימש לביצוע העבירה, והדבר לא הוכח ע"י המשיבה. אף אם יקבע כי החשבונות שימשו לביצוע עברה, לא כך לגבי הכספים והפיקדונות שבהם, לבטח אם הם משועבדים לאחר.
  • יש למקד את הדיון בחלופה הנוגעת לחפץ שניתן כשכר בעד ביצוע העבירה או כאמצעי לביצועה. היה על המשיבה להוכיח כי יש יסוד סביר שהכספים המוקפאים בחשבון הם שכר עבירה. על המשיבה להביא ראיות לכך שמקורות הכספים שבפיקדונות הם לפחות בחלקם מהכספים ה"נגועים".
  • שגה ביה"מ שסמך קביעותיו על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה, אך לא בחן את קיומן של ראיות לכאורה שהכספים המוקפאים הם "שכר עבירה". לא הוכח כי העבירות המיוחסות בוצעו מחשבונות אלה.
  • כספי הפיקדונות המוקפאים משועבדים ברובם לטובת הבנקים שהוציאו תמורתם ערבויות בנקאיות לטובת אגף המכס והמע"מ להבטחת תשלום בלו שהעוררת חבה בתשלומו כיצרנית דלק. התנאי שקבע ביה"מ לביטול צווי ההקפאה שולל את יכולתה להמשיך ולנהל את עסקיה שכן אין לה מקור אחר לטובת המשך פעילות. העמדת פיקדון בסך 6,000,000 ע"פ התנאי שנקבע יאלץ את העוררת לגייס כספים ממקורות חיצונים ויצור לה גרעון , אין בכוחה לגייס סכומים אלה ובכך יחרץ גורלה לאבדון. החלטת בית המשפט פוגעת בעוררת באופן בלתי מידתי.

עיקרי טענות המשיבה:

  • ב"כ המשיבה מפנה לפרוטוקול הדיון שהתקיים בביה"מ קמא, וטענה כי הוצגה   תשתית ראייתית לכך שבחשבונות נושא המחלוקת נעשו תשלומי מיסים.
  • בנסיבות העניין מתקיימות שתי חלופות ס' 32 לפקודה, הן "שכר בעד ביצוע עבירה" והן מתן אפשרות להמשך ביצוע העבירות ו"אמצעי לביצוען".
  • על פי ההלכה, כאשר נטמעים בחשבון כספים פרי פעילות עבריינית וכספים נוספים, "נצבע" החשבון כולו וניתן לתפוס את הכספים המצויים בו שכן לא ניתן לבצע עוד הפרדה.
  • החלטת ביה"מ קמא הוגנת, היות והעוררת יכולה לפתוח חשבון חדש ולהמשיך בעיסוקיה, לא כל שכן לאחר שנקבע כי תוכל למשוך את הכספים כנגד ביצוע הפקדה.

ביה"מ קובע:

עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לסייפת הוראת סעיף 32 לפקודה, האם כספי החשבונות הנם בבחינת  "חפץ… שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה".

בבש"פ 5015/99 התאחדות משפטנים בלתי תלויים נגד מדינת ישראל פ"ד נה(1) 657, 664 (1999) נפסק ש"חפץ" הוא גם חשבון בנק. בנוסף נפסק שניתן לתפוס חשבון בנק על דרך הקפאת הכספים המופקדים בו גם לצורך חילוטו בסיום ההליך הפלילי.

על דברים אלה הוסיף כבוד השופט עמית בב"ש (חי') 2797/03 מדינת ישראל נ' תענך (30.9.20033) שכאשר כספים שמקורם בביצוע העבירה המיוחסת לנאשם וכספים ממקורות כשרים אחרים, אפילו יהיו אלה כספי שותף לחשבון שאינו נאשם, התמזגו בחשבון אחד, ניתן לתפוס אותם לצורך חילוטם בסיום ההליך הפלילי

טענות העוררת בדבר הצורך לשמר אבחנה בין הפעלת סמכות החילוט על פי החוקים השונים יטענו על ידה במסגרת התיק העיקרי. בשלב זה של הדיון, לצורך תפיסת החשבונות והקפאת הכספים על מנת שבית המשפט יוכל לשקול בסוף ההליכים אם תורשע העוררת להשית עונש חילוט הכספים, יש סמכות ועילת תפיסה על פי הפקודה ביחס לכל יתרות הזכות בחשבונות הבנק נושא הבקשה והערר.

בכתב האישום נטען שהנאשמים הונו את רשויות המס בכך שהתחמקו מתשלומי מע"מ ומס הכנסה באמצעות חשבוניות פיקטיביות. סכום ההעלמה המיוחס לנאשמים הוא כ-26 מיליון ₪. כל החשבונות נושא הבקשה והערר הם חשבונותיה העסקיים של העוררת. אין לומר כי הפעילות העבריינית המיוחסת לה היא שולית וזניחה בכלל התנהלותה המסחרית.

לגבי העוררת מתקיימות שתיים מחלופות סעיף 32 לפקודה, "שכר בעד ביצוע עבירה" ו"אמצעי     לביצועה."

בית המשפט קמא לא שגה במסקנתו ביחס לקיומה של עילת תפיסה על פי הפקודה ואף לקיומו של צורך בהמשך התפיסה כדי להגשים את תכליתה.

בנוגע לתנאים ולסייגים שנקבעו ובשים לב לחובה להגן על תכלית התפיסה תוך פגיעה פחותה בזכות הקניין של בעל הנכס התפוס אמנם נקבעו תנאים מחמירים מדי על ידי בית המשפט.

הקפאה מוחלטת של כספי הפיקדונות שניתנו כנגד ערבויות בנקאיות שהוצאו על ידי הבנקים להבטחת תשלום בלו על מוצרי דלק שהעוררת רוכשת במסגרת ניהול עסקיה, תסב נזק חמור לעוררת עד כדי חשש לשיתוק פעילותה העסקית. בהיעדרן לא יערבו הבנקים בערבויות אוטונומיות לרשויות המס והעוררת לא תוכל להמשיך לרכוש מוצרי  דלק. תוצאת התנאת ביטול ההקפאה בהפקדה כספית או ערבות בנקאית בסך 6 מיליון ₪, אף היא עלולה להביא לשיתוק הפעילות המסחרית החוקית של העוררת מעבר לנדרש להבטחת תכלית ההקפאה, משיהיה עליה להפקיד פיקדונות נוספים כנגד הערבויות הבנקאיות לצורך המשך רכישת מוצרי דלק ובנוסף גם פיקדון להבטחת אפשרות החילוט בעתיד.

לאור כל האמור לעיל יש להורות שהפיקדונות נושא ההחלטה והערר יוקפאו אך יוכלו לשמש את העוררת כפיקדונות סגורים המשמשים למתן בטוחה למתן ערבויות בנקאיות לטובת אגף המכס והבלו להמשך רכישת מוצרי דלק, ולמטרה זאת בלבד; זאת עד גובה סכום הפיקדונות ששימשו למטרה זו ביום 24.1.2013 – מועד מתן צווי תפיסת החשבונות. יתרת כספי הפיקדון תיוותר מוקפאת.

תפריט נגישות