ו"ע 197/06 אלחנין לתקשורת ומימון 2002 בע"מ נ' מדינת ישראל

שם בית המשפט
שלום (ים)
שם השופט
א' שניידר
החלטה מיום
02/01/08
נושא פסק הדין
הטלת עיצום כספי בגין הפרת חובת דיווח של נותני שירותי מטבע
תמצית פס"ד
ערעור על החלטת הוועדה להטיל על המערערת, חברה העוסקת במתן שירותי מטבע, עיצום כספי בסך 300,000 ₪.
הערעור תוקף בעיקרו את סבירות החלטת הוועדה באשר להיקף העיצום הכספי, כאשר לטענת המערערת, מדובר בהפרה ראשונה שמקורה בהתנהלות פנימית בלתי תקינה מצד המערערת, אשר ביצעה את ההפרות בתום-לב ועקב אי הטמעה מספקת של הוראות החוק.
בית המשפט קובע –
  1. הערעור נדחה.
  2. הועדה אינה כפופה לדיני הראיות הרגילים, ורשאית לבסס את החלטתה על כל ראיה סבירה בעלת ערך הוכחתי. הועדה אמורה להפעיל את שיקול דעתה על פי אמות מידה מקובלות של הגינות ויושר, ולא מתוך שרירות לב, משוא פנים, ניגוד עניינים, אפליה או חוסר סבירות.
  3. תפקידו של בית המשפט בערעור הוא לקיים ביקורת שיפוטית על החלטת הוועדה. בשלב זה ביהמ"ש אינו אמור לבחון את טיב הראיות שנשמעו ומהימנותן, אלא תפקידו הוא לבחון את סבירות ומידתיות ההחלטה, ולבדוק אם לא נפלה בה טעות חמורה, או פגם היורד לשורש העניין ומצדיק התערבות. ביהמ"ש אינו יכול להחליף את שיקול דעתה של הוועדה בשיקול דעתו, ולא יעשה כן מקום שלא נפל כל פגם בשיקוליה.
  4. לעניין הפרת חובת הדיווח קבע המחוקק אמצעי אכיפה בשני מסלולים מקבילים – מסלול פלילי ומסלול מינהלי. המסלול המינהלי נועד למקרים "קלים" יחסית, לגביהם סבורה הרשות המוסמכת, כי ניתן להסתפק בהליך מינהלי, שעיקרו הטלת עיצום כספי.  כבענייננו.
  5. ביהמ"ש מדגיש כי ההפרות בוצעו במשך תקופה ארוכה יחסית (כ-15 חודשים), ולמרות שהמערערת קיבלה קודם לכן מכתב מהרשות בדבר חובתה למלא אחר ההוראות. המערערת לא פעלה לתיקון הליקויים ולא העבירה דיווחים לרשות על הפעולות החייבות בדיווח.
  6. היקף העיצום הכספי שהוטל (300,000 ₪) נופל במידה ניכרת מן השיעור המותר על פי החוק והתקנות, גם כאשר מדובר בהפרה ראשונה.

תפריט נגישות