ת"פ 40089/08 מדינת ישראל נ' חתוקה

שם בית המשפט
מחוזי (ת"א)
שם השופט
ג' קרא
החלטה מיום
25/01/09
נושא פסק הדין
גזר דין במקרה ראשון בו מורשעים בעבירה לפי סעיף 9(א)(3) לחוק איסור מימון טרור
תמצית פס"ד
ביום 1.12.2008 הורשעו הנאשמים, על פי הודייתם, במסגרת הסדר הטיעון, ב – 16 עבירות של פעולה ברכוש טרור, לפי סעיף 9(א)(3) לחוק איסור מימון טרור, ושל ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת לפי סעיף 85(1)(ג) וסעיף 73 לתקנות ההגנה.
הנאשמים העבירו רכוש לארגון טרור מוכרז וביצעו שירות עבור התאחדות בלתי מותרת, למרות שידעו שהיא הוכרזה כהתאחדות בלתי מותרת, וקיים איסור לקיים עמה כל פעילות עסקית. על פי הסדר הטיעון, הצדדים עתרו במשותף להטלת העונשים הבאים:
על נאשם 1:
1)   מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים, שניתן יהיה להמירו בעבודות שירות על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות.
2)   מאסר על תנאי לתקופה שתיקבע על ידי בית המשפט, והתנאי שלא תעברנה על ידי הנאשם בתקופת התנאי עבירות בהן הורשע.
3)   קנס או חילוט ע"ס 250,000 ש"ח – סכום זה ישולם ב-8 תשלומים שווים.
על נאשמת 2:
קנס או חילוט בסך של 250,000 ש"ח שישולם ב-5 תשלומים שווים.

 

טיעוני הצדדים:
1.  מדובר באכיפה חדשה יחסית לפי חוק איסור מימון טרור. זהו מקרה ראשון של הרשעה בגין עבירות אלו, כאשר מקרה זה אינו עוסק בהעברת אמצעי לחימה או כספים, אלא במוצרי מזון.
2.   הודיית הנאשמים חסכה זמן שיפוטי יקר בתיק מורכב הן מהבחינה העובדתית והן מהבחינה המשפטית.
3.    הנאשם הוא אדם בן 60 שמצב בריאותו קשה, והוא נעדר כל עבר פלילי. ההסדר סיים הליך משפטי שהיה יכול להיות ארוך ומורכב.
4.   גורמי האכיפה נמנעו מלמסור לנאשמים את קביעתם שהמדובר בהתאחדות בלתי מותרת.
5.   הנאשמים העבירו את הסחורות בגלוי, כאשר הם אף נבדקו על ידי רשויות המכס. הנאשמים למעשה לא ניסו להסוות את זהותם כמשלחי הסחורות.
6.  עומדת בפני בג"צ עתירה בעניין הגדרת הקונה כהתאחדות בלתי מותרת, אשר הוגשה לפני שלוש שנים ולא נידונה עד כה.
בית המשפט מאמץ את הסדר הטיעון וקובע –
1.  למרות שהעונש המוצג בהסדר הטיעון רחוק מהעונש הקבוע בגין העבירות בהן הורשעו הנאשמים, בית המשפט מחליט לכבד את הסדר הטיעון לאור נימוקי הצדדים, ובמיוחד לאור נסיבות ביצוע העבירה והתנהגות רשויות האכיפה.
2.  בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, יש לציין את הודיית הנאשמים אשר חסכו זמן שיפוטי רב ויקר, במיוחד כאשר המדובר במקרה ראשון של עבירה על חוק איסור מימון טרור, באמצעות העברת סחורות רגילות ולא העברת כסף או אמצעי לחימה.

תפריט נגישות