צ"א 19838-03-12 פיסו ואח' נ' אגף המכס והמע"מ המחלקה לתיקים מיוחדים
תמצית: המבקשים הינם נאשמים בכתב אישום המייחס להם עבירות שונות לפי חוק העונשין, חוק מס ערך מוסף, פקודת מס הכנסה, פקודת המכס וחוק איסור הלבנת הון. נטען כי המבקשים העלימו כספים המגיעים לאוצר המדינה בסכומים של מאות מיליוני שקלים. עם כתב האישום הוגשו בקשות חילוט שונות.
לאחר דיונים גובש עיקרי הסכם בין הצדדים לבקשה וצדדים נוספים הטוענים לזכויות בנכסים המבוקשים לחילוט. הושלם הסכם במסגרתו נכלל הסדר בין המדינה, הנאשמים והצדדים הטוענים לזכות.
ענייננו בבקשה לעיון חוזר בהחלטה אשר נתנה תוקף להסכם. המבקשים עותרים להורות לשחרר להם כספים בסכום של 2.5 מיליון ₪ על מנת לאפשר להם להשלים עסקה לרכישת נכס מקרקעין הידוע כ"בית בזק". נכס זה נתפס ושועבד לטובת המדינה בגדר ההסכם. שווי הנכס נקבע ועל המבקשים היה להשלים רכישתו, אך הם נקלעו למצוקת מימון ואשראי. לטענתם מצוקתם נגרמה מאירועים שאינם בשליטתם ולא היו צפויים בעת חתימת ההסדר. חברות שהיו חייבות כספים לחברות בשליטת המבקשים נכנסו להליכי פירוק, והם אינם במעמד של נושים מובטחים, כך שהסיכוי לגבות כספים נמוך. כמו כן חברות אחרות נקלעו לקשיים כלכליים עקב הכלכלה העולמית, אלה הובילו לירידה בהכנסות החברות בשליטת המבקשים, וכפועל יוצא גם לקושי בגיוס אשראי. בנוסף, בנקים צמצמו את היקף האשראי למבקשים, בין היתר לאור ההליכים הפליליים והמצב הכלכלי בשוק.
המדינה מתנגדת לבקשה. לטענתה אין כלל סמכות להליך של עיון חוזר כאשר מדובר בסעד של חילוט זמני מכוח חוק איסור הלבנת הון. להבדיל מהליך מעצר, לא נקבע בחוק הוראות לעיון חוזר בסעד זה ומכאן שאין לביהמ"ש סמכות לעיון חוזר ולשינוי החלטה שניתנה. מעבר לכך, אין עילה לעיון חוזר. ההסדר גובש בהסכמה בין כלל הצדדים. מדובר בהסדר מורכב שהביא בחשבון מכלול נתונים כלכליים, לרבות אפשרות להתפתחות כלכליות מגוונות ואין לפגוע היום בסכום שנתפס ע"י המדינה.
ביה"מ קובע: הסמכות לעיון חוזר: קיימת סמכות לביהמ"ש לעיון חוזר בהחלטה על סעד זמני בענייני חילוט, מעצם טיבו וטבעו של הסעד שהינו זמני כהגדרתו. ס' 211 לחוק איסור הלבנת הון וס' 36 לפקודת הסמים המסוכנים מאפשרים למאשימה לבקש את שינוי צו החילוט אם נתגלו נכסים חדשים שניתן לחלטם. מכאן ניתן ללמוד גם על הסמכות לעיון חוזר אם חל שינוי אחר במצבת הנכסים המצדיק בחינה מחודשת של הליך החילוט הזמני. מעבר לכך, מדובר בהליך שעניינו סעד זמני, הפוגע בחירותו של אדם, בזכות הקניין ובחופש העיסוק, והכול במסגרת הליך פלילי וקודם להרשעה בדין. על הליכים מסוג זה חלים עקרונות המשפט הפלילי בעניין צמצום הפגיעה בזכויות הנאשם למינימום הנדרש לצורך ההליך הפלילי. החלת עקרונות אלו יחד עם הוראות סעיפי חוק איסור הלבנת הון מובילים למסקנה כי יש לביהמ"ש סמכות לעיון חוזר בהחלטה למתן צווים זמניים לחילוט במסגרת הליך פלילי.
עילות לעיון חוזר: יש להחיל את העילות המקובלות בהליכים פליליים לעניין הגבלת זכויות של נאשמים קודם הרשעתם בדין. ההליכים, לרבות ההסדר, היו על בסיס ההנחה כי יש ראיות לכאורה המקימות בסיס להרשעה. ביהמ"ש לא בחן את הראיות עצמן, הכול כפי שהוסכם בין הצדדים. לא חל שינוי בתשתית הראייתית מעצם העובדה שטרם הוחל בשמיעת ראיות. למעשה טרם ניתנה תשובה לכתב האישום.
מכאן שהעילה לעיון חוזר הינה חלוף הזמן עד היום, משך הזמן הצפוי לסיום ההליך וכן הנתונים החדשים בנוגע למצבם הכלכלי של המבקשים, שהשתנו עם חלוף הזמן מעת גיבוש ההסכם. בשים לב לטיבו של ההליך, ובמיוחד כאשר מדובר בהסכם כלכלי שקיבל תוקף של החלטה, סבור ביהמ"ש כי יש להחיל עקרונות שגובשו במסגרת הליכים אזרחיים ובהטעמה המתחייבת מההליך הפלילי, לפיהם עילה לעיון חוזר תהיה במקרים חריגים בלבד. אולם יש לבחון גם קיומם של תנאים חריגים המצדיקים עיון חוזר. יש לבחון אם בקבלת העיון החוזר תהיה פגיעה באיזון בין זכויות המאשימה והבטחת מטרת החילוט ובין זכויותיהם של הנאשמים שעומדת להם חזקת החפות. גם אם חל שינוי יש לבחון אם הפגיעה בזכויות המאשימה היא בלתי מידתית מול הפגיעה בזכויות הנאשמים, ככל שלא תאושר הבקשה לעיון חוזר.
שינוי במציאות הכלכלית – מתקיים התנאי של שינוי חריג בתנאים הכלכליים שעל בסיסם נעשה ההסכם. קריסת חברת אייס ותוצאותיה לא היו ידועים למבקשים ולא בשליטתם. השינוי בנזילות עסקיהם, ברמה קיצונית ולא בשליטתם, מהווה שינוי חריג המקים עילה לעיון חוזר.
איזון הזכויות – אם לא ישוחררו הכספים הנדרשים להשלמת רכישת בית בזק, יגרם למשיבים נזק כלכלי ולא תהיה בכך תרומה להליך החילוט. ככל שמצב המבקשים יורע כך גם תפגע מצבת הנכסים שיעמדו בסופו של ההליך כברי חילוט (בכפוף להרשעה).
למעשה, אי השלמת הרכישה יפגע במצבת הנכסים לחילוט ולא תהיה בכך תרומה למדינה בעוד שתהיה בכך פגיעה במבקשים ללא תכלית ראויה ובחריגה מהמידתיות הנדרשת בהליך הפלילי.
כמו כן יש להתייחס להתנהגות המבקשים, כנאשמים, אשר מקפידים בכל ההגבלות שהוטלו ומקיימים את החלטות ביהמ"ש בדווקנות, הכול כדי לקיים את ההליך הפלילי כסדרו. כל אלה צריכים להילקח בחשבון במסגרת מכלול הנתונים שבוחן ביהמ"ש במסגרת הליכים לסעד זמני שעניינו הגבלת זכות נאשמים.
ביהמ"ש נעתר לבקשה ומורה על שחרור הכספים.
המהדורה השניה והמורחבת של הספר "הלבנת הון להלכה ולמעשה", מאת עו"ד יעל גרוסמן, רוני בלקין וסאלי ליכט, בהוצאת "בורסי" פורסמה בשנת 2013, ומציגה תמונה עדכנית ומפורטת של ההתפתחויות והשינויים שחלו בנושא איסור הלבנת ההון בחקיקה, בפסיקה ובהחלטות ועדות העיצומים, בתקופה שחלפה מאז פרסומה של המהדורה הראשונה בשנת 2006. למהדורה זו הוספו פרקים חדשים אשר לא נכללו במהדורה הראשונה, ובהם פרק העוסק באחריות הפלילית של נותני שירותים פיננסיים ועובדיהם, פרק העוסק בהצעת החוק המבקשת להרחיב את מערך הכפופים לחוק ולהטיל חובות דיווח על נותני שירות עסקי, ובכללם עורכי דין, וכן פרק העוסק בתחום האכיפה הבינלאומית. גם שאר פרקי הספר עודכנו, והם משקפים נאמנה את המציאות הקיימת בישראל בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, לעת הזאת.
המהדורה הראשונה של הספר "איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה" פורסם ע"י עורכות הדין יעל גרוסמן ורוני בלקין בשנת 2006, ומהווה סקירה מקיפה של החוק והדין הרלבנטי. הספר מנתח את הרקע לחקיקת החוק, ואת החידוש בתפיסת המשפט הפלילי שהוא מגלם. הספר מכיל פרק מקיף העוסק בחילוט, פרקים העוסקים במשפט משווה, ופרק העוסק באיסור מימון טרור. הספר בוחן בראיה ביקורתית את החוק ואת יישומו בישראל.