ע"פ 1428/08 עו"ד אורי חורש – המנהל המיוחד של חברת דור עדן חן בע"מ (בפירוק) נ' מ"י

שם בית המשפט
עליון
שם השופט
א' לוי
החלטה מיום
25/03/09
נושא פסק הדין
מעמדו של נושה חוזי בבקשת חילוט
תמצית פס"ד
בני רביזדה הועמד לדין בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו באישומים על-פי חוק איסור הלבנת הון. ביום 03.07.02 הורה בית-המשפט המחוזי על הקפאת כספים, אשר הוחזקו בחשבון בנק על-שם חברת דור עדן חן בע"מ, שטרם פירוקה הייתה בבעלותו – מכוח סעיף 23 לחוק.
ביום 08.06.03 זכתה מערערת 2 – פז חברת נפט בע"מ, בתביעה שהגישה נגד דור עדן חן, בגין התחייבות חוזית לתשלום דמי שכירות. בכדי לממש את זכייתה בתביעה, הטילה פז עיקול על הכספים בחשבונה של דור עדן חן ולאחר מכן פתחה בהליכים לפירוקה. ביום 16.3.05, כשלושה חודשים וחצי לפני  שניתן הצו הזמני, הוצא צו לפירוק החברה. בעקבות זאת, פנו המנהל המיוחד ופז לערכאה בה מתנהל ההליך הפלילי, בכדי שתורה על ביטולו של צו ההקפאה הזמני ועל העברתם של הכספים לידי פז. בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה, ובכך דן ערעור זה.
בדחותו את הבקשה, בית המשפט המחוזי הסתמך על החלטת בית המשפט העליון בבש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון, שם נקבע כי אם אין לנושה זיקה קניינית לנכס, אין לו מעמד בהליך ההתנגדות לצו הזמני, ולכן הוא אינו יכול להגן על הרכוש מפני חילוט.
לטענת המערערים, לא העניק בית המשפט המחוזי מספיק משקל לנושה בעל זכויות חוזיות, אשר נרכשו בתמורה ובתום לב, ובהיעדר ידיעה על העבירה. לטענתם, לחברת פז יש קדימות על הנכסים, במיוחד משום שהיא הצליחה לעקלם, בשונה ממקרה סיטבון. עוד נטען, כי החילוט גרם להפרת החוזה עימה, וכי אין חשש לפגיעה בערך ההרתעתי של החילוט כיוון שהסכום לו היא זכאית הוא נמוך בהרבה מסכום החילוט.
המדינה טוענת, כי המערערים לא הצביעו כי נפגעו פגיעה חריגה.
הכונס הרשמי טוען, כי בהחלטתו לחלט את הכספים, בית המשפט קבע, למעשה, כי מקורם בעבירות. על כן ביטול החילוט יפגע בהרתעה.
בית המשפט מקבל את הערעור, מורה על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי, וקובע –  
  1. ההכרעה בתיק זה התעכבה עד למתן פסק-דין בע"א 8679/06 חביץ' נ' מדינת ישראל, אשר קבע הלכה בבית המשפט העליון בסוגיית ההתנגדות לחילוט.
  2. קיים קושי לקבוע בעזרת הפסיקה הלכה שתקיף את כל מקרי החילוט, ועל כן צריכים משרד המשפטים והמחוקק למצוא פיתרון לקושי זה.
  3. יש לבחון האם המונח "טוען לזכות ברכוש" מקיף כל בעל זכות, מבעל זיקה חוזית ועד בעלות מלאה, או שמא הכוונה רק למי שיש לו זכות חפצית בנכס. קיים חשש, כי מתן פירוש מרחיב יפגע בתכלית החילוט, שכן עבריינים יוכלו להבריח רכוש.
  4. את הטענות הקונקרטיות בכל מקרה, כדוגמת הטענה, שהסכום הנטען על ידי המערערים הוא קטן ביותר לעומת הרכוש שאותו מבקשים לחלט, ועוד טענות אפשריות שבעזרתן ניתן לבחון את מידת הפגיעה שגורם החילוט, יש לבחון בסוף ההליך הפלילי, כאשר דנים בשאלת החילוט, כיוון שרק אז ניתן לדעת את מהות האישומים והיקף הרכוש שמעורב.
  5. תרומתו של פסק-הדין בפרשת חביץ' הינה בביסוס מעמדה של פז בהליך ההתנגדות לצו הארעי שניתן, אך יש להבחין מקרה זה מפרשת חביץ', כיוון ששם נדונה התנגדות לחילוט של קבע, ואילו כאן – לצו ארעי.
  6. בכדי שנושה יתנגד לצו חילוט ארעי, עליו לסתור את ראיות התביעה בעניין הקשר בין הרכוש לבין העבירה, ועליו להוכיח כי יש דרכים אחרות להבטחת החילוט פרט לצו הארעי. לצורך כך נושה יכול להעמיד בטחונות כספיים.
  7. פז אינה נמנית עם ה"טוענים לזכות ברכוש" על פי פקודת הסמים, אך בעקבות פרשת חביץ' ניתן לראות בפז – שיש לזכותה פסק דין כנגד דור עדן חן – כבעלת מעמד בהליך ההתנגדות כנגד צו זמני, על פי המסלול השני הקבוע בסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון.
  8. מכיוון שהמדינה עמדה בנטל המוטל עליה – להראות שישנן ראיות לכאורה כנגד רביזדה, וכי קיים קשר בין מעשי העבירה לבין הכספים באופן המאפשר חילוט על פי סעיף 21(ג) לחוק – על פז מוטל הנטל להראות כי הקפאת הכספים אינה הדרך היחידה להבטחת החילוט.
      לאור זאת, מורה בית המשפט על החזרת העניין לדיון מחודש בערכאה הראשונה.

תפריט נגישות