ע"ח 48228-05-13 תזקיקים אנרגיה בע"מ נ' מדינת ישראל
תמצית:
כנגד העוררת ואחרים הוגש בביה"מ שלום כתב אישום המייחס להן עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, פקודת מס הכנסה וחוק העונשין. העוררת היא חברה פרטית העוסקת בתחום המכירה הקמעונית של דלק ובעלת רישיון יצרן. האחרים היו במועדים רלוונטיים מנהליה. בכתב האישום נטען כי הנאשמים הונו את רשויות המס בכך שהתחמקו מתשלומי מע"מ ומס הכנסה באמצעות חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של 190 מיליון ₪. כמו כן צוין בכתב האישום כי העוררת והאחרים פעלו לקבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, שיבוש מהלכי משפט, ופעלו בעורמה, מרמה ותחבולה בנסיבות מחמירות בכוונה להתחמק ממס.
במסגרת החקירה הוצאו צווי הקפאה בין היתר לחשבונות הבנק של העוררת לפי הפסד"פ וחוק המע"מ.
העוררת עתרה לבית משפט קמא בבקשה להורות על ביטול צווי ההקפאה. ביה"מ קבע כי לא הוצגו די ראיות לשאלה האם הפיקדונות משמשים שם בטוחה לחוב העוררת כלפי בנקים או נושה מובטח אחר, כדי שניתן יהיה לאמוד את הסכום הממשי לחילוט בסופו של יום. ביהמ"ש הניח כי אין נושה אשר נשייתו גוברת על צו ההקפאה, וכי אם אין הדבר כך, תוכל העוררת לפנות לביהמ"ש בשנית. נקבע כי צווי ההקפאה יבוטלו בתנאי שהעוררת תפקיד סכום של 6,000,000 ₪ או ערבות בנקאית בסכום זה שיהוו מושא לחילוט עתידי.
טענות הצדדים:
עיקרי טענות המערערת:
עיקרי טענות המשיבה:
ביה"מ קובע:
עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לסייפת הוראת סעיף 32 לפקודה, האם כספי החשבונות הנם בבחינת "חפץ… שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה".
בבש"פ 5015/99 התאחדות משפטנים בלתי תלויים נגד מדינת ישראל פ"ד נה(1) 657, 664 (1999) נפסק ש"חפץ" הוא גם חשבון בנק. בנוסף נפסק שניתן לתפוס חשבון בנק על דרך הקפאת הכספים המופקדים בו גם לצורך חילוטו בסיום ההליך הפלילי.
על דברים אלה הוסיף כבוד השופט עמית בב"ש (חי') 2797/03 מדינת ישראל נ' תענך (30.9.20033) שכאשר כספים שמקורם בביצוע העבירה המיוחסת לנאשם וכספים ממקורות כשרים אחרים, אפילו יהיו אלה כספי שותף לחשבון שאינו נאשם, התמזגו בחשבון אחד, ניתן לתפוס אותם לצורך חילוטם בסיום ההליך הפלילי
טענות העוררת בדבר הצורך לשמר אבחנה בין הפעלת סמכות החילוט על פי החוקים השונים יטענו על ידה במסגרת התיק העיקרי. בשלב זה של הדיון, לצורך תפיסת החשבונות והקפאת הכספים על מנת שבית המשפט יוכל לשקול בסוף ההליכים אם תורשע העוררת להשית עונש חילוט הכספים, יש סמכות ועילת תפיסה על פי הפקודה ביחס לכל יתרות הזכות בחשבונות הבנק נושא הבקשה והערר.
בכתב האישום נטען שהנאשמים הונו את רשויות המס בכך שהתחמקו מתשלומי מע"מ ומס הכנסה באמצעות חשבוניות פיקטיביות. סכום ההעלמה המיוחס לנאשמים הוא כ-26 מיליון ₪. כל החשבונות נושא הבקשה והערר הם חשבונותיה העסקיים של העוררת. אין לומר כי הפעילות העבריינית המיוחסת לה היא שולית וזניחה בכלל התנהלותה המסחרית.
לגבי העוררת מתקיימות שתיים מחלופות סעיף 32 לפקודה, "שכר בעד ביצוע עבירה" ו"אמצעי לביצועה."
בית המשפט קמא לא שגה במסקנתו ביחס לקיומה של עילת תפיסה על פי הפקודה ואף לקיומו של צורך בהמשך התפיסה כדי להגשים את תכליתה.
בנוגע לתנאים ולסייגים שנקבעו ובשים לב לחובה להגן על תכלית התפיסה תוך פגיעה פחותה בזכות הקניין של בעל הנכס התפוס אמנם נקבעו תנאים מחמירים מדי על ידי בית המשפט.
הקפאה מוחלטת של כספי הפיקדונות שניתנו כנגד ערבויות בנקאיות שהוצאו על ידי הבנקים להבטחת תשלום בלו על מוצרי דלק שהעוררת רוכשת במסגרת ניהול עסקיה, תסב נזק חמור לעוררת עד כדי חשש לשיתוק פעילותה העסקית. בהיעדרן לא יערבו הבנקים בערבויות אוטונומיות לרשויות המס והעוררת לא תוכל להמשיך לרכוש מוצרי דלק. תוצאת התנאת ביטול ההקפאה בהפקדה כספית או ערבות בנקאית בסך 6 מיליון ₪, אף היא עלולה להביא לשיתוק הפעילות המסחרית החוקית של העוררת מעבר לנדרש להבטחת תכלית ההקפאה, משיהיה עליה להפקיד פיקדונות נוספים כנגד הערבויות הבנקאיות לצורך המשך רכישת מוצרי דלק ובנוסף גם פיקדון להבטחת אפשרות החילוט בעתיד.
לאור כל האמור לעיל יש להורות שהפיקדונות נושא ההחלטה והערר יוקפאו אך יוכלו לשמש את העוררת כפיקדונות סגורים המשמשים למתן בטוחה למתן ערבויות בנקאיות לטובת אגף המכס והבלו להמשך רכישת מוצרי דלק, ולמטרה זאת בלבד; זאת עד גובה סכום הפיקדונות ששימשו למטרה זו ביום 24.1.2013 – מועד מתן צווי תפיסת החשבונות. יתרת כספי הפיקדון תיוותר מוקפאת.
המהדורה השניה והמורחבת של הספר "הלבנת הון להלכה ולמעשה", מאת עו"ד יעל גרוסמן, רוני בלקין וסאלי ליכט, בהוצאת "בורסי" פורסמה בשנת 2013, ומציגה תמונה עדכנית ומפורטת של ההתפתחויות והשינויים שחלו בנושא איסור הלבנת ההון בחקיקה, בפסיקה ובהחלטות ועדות העיצומים, בתקופה שחלפה מאז פרסומה של המהדורה הראשונה בשנת 2006. למהדורה זו הוספו פרקים חדשים אשר לא נכללו במהדורה הראשונה, ובהם פרק העוסק באחריות הפלילית של נותני שירותים פיננסיים ועובדיהם, פרק העוסק בהצעת החוק המבקשת להרחיב את מערך הכפופים לחוק ולהטיל חובות דיווח על נותני שירות עסקי, ובכללם עורכי דין, וכן פרק העוסק בתחום האכיפה הבינלאומית. גם שאר פרקי הספר עודכנו, והם משקפים נאמנה את המציאות הקיימת בישראל בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, לעת הזאת.
המהדורה הראשונה של הספר "איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה" פורסם ע"י עורכות הדין יעל גרוסמן ורוני בלקין בשנת 2006, ומהווה סקירה מקיפה של החוק והדין הרלבנטי. הספר מנתח את הרקע לחקיקת החוק, ואת החידוש בתפיסת המשפט הפלילי שהוא מגלם. הספר מכיל פרק מקיף העוסק בחילוט, פרקים העוסקים במשפט משווה, ופרק העוסק באיסור מימון טרור. הספר בוחן בראיה ביקורתית את החוק ואת יישומו בישראל.