המערערים, אב ובנו תושבי ארה"ב, הינם בעלי חשבון בבנק הפועלים בתל-אביב. במשך שבועיים, בחודש מאי 2002, הפקיד המערער 2 בחשבון 10 הפקדות בסכום כולל של כ- 400,000$, כאשר כל הפקדה, הינה בסכום הנמוך במעט מן הסכום המינימאלי אשר הבנק היה חייב,בתקופה הרלבנטית, להעביר עליו דיווח לרשות (200,000 ₪).
המדינה טענה כי הפקדת הכספים היתה מחויבת בדיווח על ידי הבנק עפ"יסעיף 7 לחוק, וכי בכדי למנוע דיווח כזה על ידי הבנק, בחרו הנאשמים לפצל את הפקדת הסכום ל- 100 הפקדות נפרדות, ובכך עברו על האיסור הקבוע בסעיף 3(ב) לחוק.
מכיוון שהמערערים אינם נמצאים בישראל דרך קבע, ולא ניתן להגיש נגדם כתב אישום, התבקש ביהמ"ש להורות על חילוט הכספים בחשבון מכוחסעיף 22 לחוק.
השאלה המרכזית היא האם סעיף 3(ב) מתייחס ל"רכוש אסור" בלבד, או שמא הוא מתייחס גם לרכוש שלא הוכח כי הוא "רכוש אסור"?
בית-המשפט קובע:
1. סעיף 3(ב) לחוק נועד לחול על כל רכוש שהוא, ולא רק על רכוש אסור. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם לשון החוק ותכליתו.
2. פיצול הפקדות ("הבניה") מהווה עשיית פעולה ברכוש "במטרה שלא יהיה דיווח", ועל כן הוא מהווה עבירה על פי סעיף 3(ב).
3. בית המשפט קובע כי מטרת המערערים היתה להתחמק מדיווח לפי סעיף 7, ואפשר אף כי מטרתם היתה – בעקיפין – לגרום לדיווח בלתי נכון. נקבע כי דרך ההפקדה בענין זה היא בבחינת "הדבר מדבר בעדו", ובנסיבות אלו הנטל להביא ראיות הסותרות הנחה זו מוטל על המערערים (פסקה 47 לפסה"ד).
4. בחילוט לפי סעיף 22 לחוק, נטל ההוכחה המוטל על המדינה הינו אותו נטל הוכחה המוטל עליה בהליך אזרחי, היינו על פי מאזן הסתברויות. השופט חשין קובע בעניין זה של נטל ההוכחה כי בהליך חילוט לפי סעיף 22 לחוקנטל ההוכחה הינו אותו נטל הנדרש בהליך אזרחי, אך כמות ומשקל הראיות הוא מעבר לכמות ולמשקל הנדרשים במשפט אזרחי רגיל. (סעיף 45 לפסה"ד)
השופטת חיות קובעת בעניין זה כי במקרה דנן אין צורך להכריע בשאלה זו, מכיוון שחומר הראיות שהוצג עומד ברף ההוכחה הדרוש בין שמדובר ברף ההוכחה הנוהג בהליך פלילי, ובין שמדובר ברף הנוהג בהליך אזרחי.
5. השופטת חיות מציינת כי יש לתקן את החוק בדרך של הקלת העונש הקבוע בסעיף 3 (ב) לחוק, כדי למנוע תוצאה בלתי רצויה, לפיה העונש המוטל על סעיף 3 (ב), המיועד לשמש "חגורת בטחון" לקיום חובות הדיווח, זהה לעונש המוטל בשל "עבירת הליבה" הקבועה בסעיף 3 (א) לחוק, וכן לאור פער הענישה ביןסעיף 3 (ב) לחוק לסעיף 10 לחוק, שהוא 66 חודשי מאסר בלבד.
6. השופטת חיות מציינת כי יש לתקן את החוק גם בדרך של קביעה בחוק של מידת ההוכחה הנדרשת בהליך חילוט אזרחי.
