מת (ב"ש) 20657-09 גיגי ניסים נ' מדינת ישראל
נגד המבקש 1 (להלן: "המבקש") הוגש בתאריך 1.4.09 כתב אישום אשר ייחס לו עבירות לפי סעיף 3 (א) לחוק איסור הלבנת הון (להלן: "החוק"), עבירות של ארגון וניהול משחקים אסורים, הדחה בחקירה לפי סעיפים 245 (א), 228 ו – 225 לחוק העונשין ועבירות על פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף, שנעברו, לכאורה, החל משנת 2004 ואילך. בד בבד עם הדגשת כתב האישום, המשיבה עתרה לעצור את המבקש עד תום ההליכים המשפטיים, כאשר מאז עבר התיק גלגולים רבים ובית המשפט הקל בתנאים המגבילים שהושתו עליו.
בתאריך 7.9.10 הטיל השופט מגד, לבקשת המשיבה, במעמד צד אחד, עיקולים זמניים על רכוש השייך לטענתה, למבקש, וכולל גם בית באילת ופוליסות ביטוח.
זו בקשה להורות על הסרת העיקולים הזמניים שהוטלו על בית פרטי באילת, שהזכויות לגביו רשומות על שם המבקשת 2, וכן על שתי פוליסות ביטוח שהונפקו על ידי מנורה חברה לביטוח.
ב"כ המבקשים עותר גם להורות לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר, אשר יבחן אפשרות להסיר את התנאים המגבילים שהשותו על המבקש 1.
טעות ב"כ המבקשים
טעות ב"כ המשיבה
בית המשפט קובע:
מאידך, בעניין אחר (ב"ש 9416/03 קרדיט), בו דן בית המשפט בעבירות אי דיווח לפי סעיף 3(ב) לחוק נקבע, כי אחת הפעולות המהוות עבירה לפי סעיף 3 (ב) הנ"ל הינה ערבוב בין רכוש אסור לרכוש אחר במטרה להימנע מדיווח, אולם מכך לא נובע שמרגע שנעשתה פעולת הערבוב ניתן לחלט הן את הכספים שבהם בוצעה העבירה והן את הרכוש האחר "הנקי" בו הכספים עורבבו. למרות שבית המשפט גם קבע, כי מטרת המלחמה בהלבנת הון הינה לשלול מעבריינים את רווחי העבירות – בין היתר באמצעות מניעת הלבנתם – צוין כי חילוט של כספים כשרים ונקיים אינו מקדם מטרה זו ופוגע בקניין במידה העולה על הנדרש, כפי שנקבע בח"י כבוד האדם וחירותו.
העבירות המיוחסות למבקש בכתב האישום נעברו לכאורה החל משנת 2004, כאשר גם אם יוצאים מנקודת הנחה שהמבקשת לא הייתה מסוגלת לפרוע את המשכנתא וגם אם סביר היה להניח שעד שנת 2004 היא נפרעה על ידי המבקש, התוצאה המתקבלת היא שרכישת הזכויות בבית, לפחות בחלקן, מומנה באמצעות כסף כשר.
"בניגוד למקרה שנדון בעניין תענך, שבו היה ערבוב של כספים ש"היו לבשר אחד", ולכן ראה בית המשפט את כל הכספים ככאלה שהושגו בעבירה, במקרה שבפנינו ניתן להפריד, הגם שלא במדויק, בין הכספים שהתקבלו לכאורה ממקור כשר לבין אלה שהתקבלו ממקור שאינו כשר.
לפיכך, על פי הנתונים דלעיל, ומבלי להיכנס לחישובים מורכבים ומסובכים, שאינם מענייננו , שכן אנו מצויים בשלב ביניים של בקשה לחילוט זמני, ומשום שנושא החילוט יתברר, ככל הנראה, במסגרת התיק העיקרי, ראוי לדעתי להטיל עיקול רק על שליש מזכויות המבקשת בבית. למותר להוסיף שלמבקשת אין קשר וזיקה לנושא האישומים בהליך זה".
הזכויות בפוליסות הביטוח
"זכות המבקש בפוליסות הביטוח אינה בגדר זכות עתידית אלא בגדר "ציפייה לקבלת זכות עתידית", שכן מדובר בזכות שנובעת מהגשת תביעה, שטרם התבררה וטרם הוכרעה. לא זו בלבד שאין כל וודאות שהמבקש אכן יזכה בתביעה ויקבל סכומי כסף הרי שאין מדובר בהתגבשות וודאית, שפירעונה יתרחש בעתיד, אלא בציפייה או תקווה לקבל פיצויים, אשר היקפם ומועד קבלתם לוטה בערפל".
בית המשפט מורה על עיקול שליש מהזכויות הרשומות על שמם של המבקשת בבית באילת ומבטל את העיקול הזמני שהוטל על פוליסות הביטוח של המבקש. כמו כן מורה לשירות המבחן לערוך תסקיר שיתייחס להגבלות שהוטלו על המבקש.
המהדורה השניה והמורחבת של הספר "הלבנת הון להלכה ולמעשה", מאת עו"ד יעל גרוסמן, רוני בלקין וסאלי ליכט, בהוצאת "בורסי" פורסמה בשנת 2013, ומציגה תמונה עדכנית ומפורטת של ההתפתחויות והשינויים שחלו בנושא איסור הלבנת ההון בחקיקה, בפסיקה ובהחלטות ועדות העיצומים, בתקופה שחלפה מאז פרסומה של המהדורה הראשונה בשנת 2006. למהדורה זו הוספו פרקים חדשים אשר לא נכללו במהדורה הראשונה, ובהם פרק העוסק באחריות הפלילית של נותני שירותים פיננסיים ועובדיהם, פרק העוסק בהצעת החוק המבקשת להרחיב את מערך הכפופים לחוק ולהטיל חובות דיווח על נותני שירות עסקי, ובכללם עורכי דין, וכן פרק העוסק בתחום האכיפה הבינלאומית. גם שאר פרקי הספר עודכנו, והם משקפים נאמנה את המציאות הקיימת בישראל בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, לעת הזאת.
המהדורה הראשונה של הספר "איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה" פורסם ע"י עורכות הדין יעל גרוסמן ורוני בלקין בשנת 2006, ומהווה סקירה מקיפה של החוק והדין הרלבנטי. הספר מנתח את הרקע לחקיקת החוק, ואת החידוש בתפיסת המשפט הפלילי שהוא מגלם. הספר מכיל פרק מקיף העוסק בחילוט, פרקים העוסקים במשפט משווה, ופרק העוסק באיסור מימון טרור. הספר בוחן בראיה ביקורתית את החוק ואת יישומו בישראל.