נגד משיב מס' 1 (רביזדה) ומשיב מס' 4 (אוהב ציון) הוגש כתב אישום המייחס להם, בין היתר, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. בגדרו של כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למתן סעדים זמניים ביחס לרכוש המשיבים שכלל גם רכוש שהיה רשום על שמם או נתון בחזקתם של אנשים או גופים נוספים.
זכותם של צדדים שלישיים: האם "הטוענים לזכות" רשאים להעלות טענות רק נגד הרכוש אותו מבקשים לחלט (כטענת המבקשת), או לגבי כל מרכיבי העילה למתן צו ארעי, לרבות קיומה של תשתית ראייתית (כטענת המשיבים).
ביה"מ מקבל את עמדת המשיבים כי מעמדו של הטוען לזכות איננו מוגבל לטענות כלפי הרכוש בלבד, ומותר להם להעלות, כל טענה שעומדת לנאשם, כולל טענות נגד הראיות לכאורה לעבירות שביצעו הנאשמים.
ראשית, כל מי שעומדם לשלול את קניינו קיימת לו זכות להשמיע טענותיו, כולל טענה כלפי הראיות לכאורה לביצוע עבירת המקור, שהרי אלמלא הייתה תשתית ראייתית לכאורה נגד הנאשם, לא היה מוגש כתב אישום ולא הייתה קיימת עילה לחילוט רכושו. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זכות העמידה רק לעניין שליטה ברכוש, מבלי שתינתן למשיב אפשרות לטעון כנגד הבסיס המשפטי עליו עומדת ההכרעה בעניין רכושו שלו, הופכת את זכות הטיעון שלו לפלסתר ולמס שפתיים הנוגדת את כללי הצדק הטבעי ואת רוח חוק היסוד.
ע"פ ס' 36ב'(א) לפקודת הסמים, רשאי ביה"מ לחלט רכוש, גם אצל צדדים שלישיים אף אם הם אינם נאשמים בכתב האישום. נטל הראיה להוכיח כי הרכוש לא שימש כאמצעי לביצוע העבירה מוטל על צד ג' הטוען לזכות. לטוענים לזכות ברכוש, קיימת גם הזכות להשמיע דברים אף בשלב הדיון בבקשה למתן סעדים זמניים, כעמדתה של כב' השופטת מרים נאור בבש"פ 6159/01 אבו עמר נ' מ"י:
"הפרקטיקה 'מתקנת' את שהחסיר המחוקק ובכך מגנה היא על זכות הקניין של הטוען לזכות ברכוש ומונעת פגיעה לא מידתית בזכות זו. ראוי, לדעתי, לעגן בהוראות חוק מפורשת את מעמדו של הטוען לזכות ברכוש כבר בשלב הדיוני של מתן צו זמני בפני אותו בית משפט המוסמך לתת צו זמני.."
גוף הבקשה – טענות המבקשת: המבקשת טוענת כי חומר הראיות שהוגש, אשר אינו נוגע לסוג נכסים כזה או אחר, מבסס תשתית ראייתית לביצוע לכאורה של עבירות מקור על ידי הנאשמים. המבקשת מדגישה כי מאחר ולפי חוק איסור הלבנת הון ניתן לחלט רכוש בשווי הרכוש שבו נעברה העבירה, אין צורך להוכיח כי הרכוש נושא החילוט הינו רכוש אסור כמשמעו ב' 3(א), אלא די להוכיח כי הם שווי ערך לפירות העבירה. גם אם נקבע כי אין די ראיות במעצר עד תום ההליכים, יש באותו חומר ראיות כדי להצדיק את חילוט הרכוש בהליך זמני. קיים חשש סביר כי המשיבים, בעצמם או באמצעות אחרים וביניהם הצדדים השלישיים, יפעלו להעלמת הרכוש ויסכלו את אפשרות החילוט.
טענות המשיבים: המשיבים טוענים כי אין תשתית ראייתית לעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, ולפיכך יש לבטל את הצווים הזמניים לגבי הרכוש. מכיוון ונקבע כי אין די ראיות לפגיעה בחירות אזי אין תשתית ראייתית לביצוע עבירות הלבנת הון, ומכאן שאין לתת את הצווים. כמו כן אין הצדקה לפגיעה כה חמורה בקניינם של המשיבים המוגן מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכי פגיעה בקניין כמוה כפגיעה בחירות. כמו כן נטען כי כלל הראיות שהוצגו הינן נסיבתיות בלבד וחלקן מבוססות על עדויות מפי שמועה.
לעניין רביזדה נטען כי לא ידע ולא יכל לדעת על הקשר שנרקם בין אתי אלון לבין עופר מקסימוב ואביו, וכי הוא נפל קורבן למעשיהם של משפחת מקסימוב במסגרת עסקיו הפרטיים, ואין בחומר הראיות ראיות לכאורה לכך שבוצעו עבירות הלבנת הון.
ביה"מ קובע:
בכתב האישום המתוקן מואשמים רביזדה ואוהב ציון, בין היתר, כי קשרו קשר עם אחרים וביניהם אתי אלון, עופר מקסימוב ואביגדור מקסימוב, לגנוב כספים מהבנק למסחר ועימם גנבו בצוותא. לטענת המבקשת הועברו בצורה זו 144 מיליון ₪ לרביזדה ו47 מיליון ₪ לאוהב ציון. כדי להצביע על קיומן של ראיות לכאורה הוגשו מלאי מסמכים שלא כאן המקום לסקור אותם באורח פרטני. יאמר כי לאחר עיון מעמיק בהם, יש כדי לבסס ראיות לכאורה להוכחת האישומים כנגד הנאשמים.
חילוט זמני במסגרת חוק איסור הלבנת הון ופקודת הסמים, שתכליתו מניעה של הברחת נכסים עד לסיום הדיון בהליך העיקרי, דומה במהותו לסעד זמני בהליך אזרחי, ועל כן רמת הראיות הנדרשת הינה חשד סביר בלבד, מתוך הנחה כי העובדות תתבררנה בהליך העיקרי. הפגיעה בקניינם של המשיבים אמנם חמורה, אך היא מתגמדת לאור חומרת העבירות המיוחסות לנאשמים. לא הובאה על ידי הטוענים לזכות כל ראיה לסתור את הראיות לכאורה שהובאו על ידי המבקשת, לא הוגשו תצהירי תגובה לבקשה על אף שהותר להם לעשות כן, וטענותיהם התמקדו כלפי הרכוש.
לעניין הרכוש: המעשים המיוחסים והמקימים לכאורה תשתית ראייתית לעבירות בהן הואשמו הנאשמים מראים כי יש יסוד סביר להניח כי הרכוש המתבקש עלול להעלם או שיבוצעו בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט טרם יסתיים הדיון בכתב האישום. בנוגע לצדיים השלישיים, יש לבדוק האם הרכוש הגיע לידיהם בתום לב וללא ידיעה על מקורו ושימושו. בהחלטה הקודמת קבע ביה"מ כי הרכוש הגיע לידיהם שלא בתום לב וכי הייתה ידיעה על מקורו ואין להוסיף על כך. באיזון האינטרסים השונים נראה כי הכף נוטה לטובת הציבור במלחמה בנגע הלבנת ההון. הרכוש שלגביו הוגשו הצווים הזמניים ממלא אחר התנאים של רכוש שנמצא בשליטת נאשמים, או שהועבר לצדיים שלישיים ללא תמורה, כך שרכוש זה ניתן לחילוט, אם יורשעו המשיבים. הנכסים שנתפסו, רובם ככולם חשבונות בנק, ועל כן סבורני כי על מנת להבטיח את אפשרות החילוט, ניתן יהיה לשחרר את הנכסים נשוא הצו בהפקדת ערבות בנקאית בגובה ערך הנכס הנתפס.
אשר על כן, יעמוד הצו הארעי שניתן בעינו, אולם ניתן יהיה לשחרר את הנכסים נשוא הבקשה בהפקדת ערבות כאמור.
