ב"ש 90686/07 מדינת ישראל נ' ארקדי גיידמק (אריה בר-לב) ואח'

שם בית המשפט
מחוזי (ת"א)
שם השופט
א' שוהם
החלטה מיום
04/03/07
נושא פסק הדין
בקשה לסעדים זמניים ברכוש לפני הגשת כתב אישום מכוח סעיף 23 לחוק, ביחד עם סעיפים 36 ו (ב) ו-36 (ג) לפקודת הסמים. דיון בשאלה אם ניתן לעבור ממסלול תפיסה לפי פקודת סדר הדין הפלילי למסלול חילוט זמני לפי חוק איסור הלבנת הון, וכן דיון בשאלה אם ניתן לחלט רכוש
תמצית פס"ד
כנגד המשיבים מתנהלת חקירה בחשד לביצוע עבירות לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, בסכום של 50,000,000 $. עם תחילת ניהול החקירה הגלויה, נתן בית משפט השלום צו המורה על הקפאת כספים השייכים למשיבים בשווי של כ- 7,000,000 $ בחשבונותיהם.

הבקשה, המסתמכת על סעיף 21 ו-23 לחוק איסור הלבנת הון, מוגשת לאחר שפג תוקפם של צווי התפיסה אשר ניתנו מכוח סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי, ולאחר שפקעו הערבויות שנתנו המשיבים מכוח חוק המעצרים.

בית המשפט קובע:
  1. השאלה  הראשונה הינה – אם רשאית המדינה  לבקש תחילה תפיסה של רכוש בהסתמך על הוראות פקודת סדר הדין הפלילי, ולאחר מיצוי התקופות הנקובות בסעיף 35 לפקודה,  לעתור להמשך תפיסת הנכסים מכוח חוק איסור הלבנת הון.

    בית המשפט קובע כי אכן ניתן לעשות שימוש בהוראות פקודת סדר הדין הפלילי, ולאחר מכן בהוראות חוק איסור הלבנת הון, גם אם מדובר בתקופות מצטברות.

  1. על פי קביעתו, כל עוד התנהלה החקירה בעניינם של המשיבים, לא היתה כל מניעה לפנות לסמכויות התפיסה שבפקודת סדר הדין הפלילי, ככל שהדבר נוגע לחשבונות הבנק בהם, על פי הטענה, נעברה עבירת הלבנת הון. משמוצו הסמכויות הקבועות שם, אין מניעה לבקש את תפיסת הרכוש בהתאם לסעיף 21 ולסעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, על מנת לאפשר חילוט עתידי. נציגי המדינה, רשאים לבחור באחד משני הנתיבים האפשריים לשם תפיסת הרכוש. משבחרו בנתיב זה או אחר, הם יכולים לעבור לנתיב המקביל, כל עוד קיימת אפשרות משפטית לעשות כן.
  1. בית המשפט מציין כי חוק איסור הלבנת הון נועד להרחיב את סמכויותיהן של רשויות אכיפת החוק במלחמתן בהלבנת ההון ובהון השחור, על מנת למנוע נזקים כלכליים כבדים למשק ולחברה בישראל. על כן אין היגיון לצמצם את תקופת התפיסה, טרם הגשת כתב אישום, ל-90 ימים בלבד, כנדרש בסעיף 23 לחוק המחיל את הוראות פקודת הסמים, כאשר ניתן לעשות שימוש בסמכות רחבה יותר, ככל שהדבר נוגע לתפיסת רכוש, כמפורט בסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי. לפיכך קובע בית המשפט כי ניתן לעבור מתפיסה לפי סעיף 32 לפקודה לחילוט זמני לפי סעיף 23 לחוק.
  1. השאלה השנייה הינה – האם ניתן להטיל חילוט זמני על שתי דירות הרשומות על שם המשיב 2, למרות שלא הוכחה זיקה בינן לבין חשבונות הבנק שבהם, לפי החשד, נעברה העבירה. בית המשפט קובע כי למרות שלא הוכחה זיקה בין הדירות הרשומות על שם החשוד לבין חשבונות הבנק שבהם נעברה העבירה, מאפשר סעיף 21 לחוק לחלט נכסים בשווי הרכוש שבו נעברה העבירה, ועל כן ניתן להטיל חילוט זמני על הדירות.

תפריט נגישות