ב"ש 1792/06 זוננאשווילי ראיסה נ' מדינת ישראל

שם בית המשפט
מחוזי (חי)
שם השופט
מ' פינקלשטיין
החלטה מיום
23/04/06
נושא פסק הדין
חילוט רכוש בשווי הרכוש שבו בוצעה העבירה.
תמצית פס"ד

במהלך חיפוש במקום העוסק במתן שירותי מטבע, שנערך בעקבות חשד כי במקום בוצעו עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, נתפסו סכומי כסף בסך 468,479 ₪.

בית משפט קמא דן בבקשת העוררת, הבעלים והמנהלת של העסק, להורות למשיבה להחזיר לה את הכסף שנתפס, וקבע כי על  המשיבה להחזיר סכום זה, בתנאי שהמבקשת תפקיד ערבות בנקאית בגובה הסכום האמור.  כנגד החלטה זו הוגש הערר.
בית המשפט קובע:
  1. סעיף 21 לחוק, שעניינו חילוט רכוש בהליך פלילי,  קובע כי לאחר הרשעה בעבירות לפי סעיף 3 או סעיף 4 לחוק, יצווה בית המשפט, ככלל, על חילוט רכוש מתוך רכושו של הנדון, היינו כל רכוש, שנמצא "בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו", בשווי של הרכוש שיש לו זיקה לעבירה.                   דווקא משום שלכסף "אין ריח", החילוט נעשה לגבי רכושו של המורשע שהוא בשוויו של אותו רכוש שיש לו אחת מהזיקות לעבירה המנויות בחוק.
  1. הכספים נתפסו כדין בעסק ששימש לכאורה לפעילות ענפה של הלבנת הון, והמשך החזקתם עד לבקשת חילוטם עולה בקנה אחד עם מטרות החוק.
  1. ביהמ"ש קמא צדק בקביעותיו, ודין הערר להידחות.

תפריט נגישות