המדינה מערערת על החלטת בימ"ש השלום לבטל את צו הקפאת הנכסים הזמני. צו ההקפאה מתייחס לחשבונות בנק על שם שורה של אנשים. שתי המשיבות הראשונות בתיק הן חברות בניה, העוסקות בפרויקטים בהיקפים משמעותיים. המדינה חושדת כי המשיב 3 מעורב בעסקי הימורים בלתי חוקיים, סחיטה באיומים, הלבנת הון ועוד.
בימ"ש קמא קבע כי הסמכות לתפוסה את הרכוש בעניין זה אינה נתונה לבימ"ש השלום אלא לביהמ"ש המחוזי, כאשר מגיש הבקשה צריך להיות פרקליט מחוז, וזאת מכוח סעיף 36 ו לפקודת הסמים. ביהמ"ש גם קבע כי לא התקיימו במקרה זה התנאים לתפיסת החפצים לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (להלן הפסד"פ).
לטענת המדינה, מפעולות המשיב הצטברו כספים רבים אשר נותבו לחברות, משיבות 1 ו-2, ועל כן ניתן לחלטם ובשלב הראשון להקפיא את הכספים המצויים בידי החברות.
ב"כ המשיבים טען כי גם אם היה מוכח כי המשיב 3 מעורב בעסקאות אסורות, אין בכך כדי להאציל על פעולותיהן הלגיטימיות של משיבות 1 ו-2. לטענתו לא יתכן כי במצב שבו חברה לגיטימית בונה מאות יחידות דיור, יוקפאו חשבונותיה והיא לא תוכל לפרוע את חובותיה לספקים, ומי שיפגעו יהיו בעיקר דיירים שרכשו דירות בתום לב.
בית המשפט קובע:
-
הסמכות הראשונית והמרכזית לתפיסת חפצים שנעשתה בהם עבירה היא מכח הפסד"פ.
-
החוק המסדיר את הנושא המיוחד שבו אנו עוסקים הוא חוק איסור הלבנת הון, המפנה לסעיפים 36 (א) – (ח) לפקודת הסמים.
-
על פי טענת המדינה, הכספים אשר הוקפאו בחשבונות הבנק מקורים ברווחי קזינו, דהיינו בעבירה. על כן הם רכוש שמקורו בעבירה, כנאמר בסעיף 3 (א) לחוק איסור הלבנת הון. העברתם לעסקים לגיטימיים היא עבירה לפי סעיף זה, שכן הדבר נעשה במטרה להסתירם. על כן, לטענת המדינה, מדובר בחפץ אשר "באותו חפץ נעברה עבירה" כאמור בסעיף 32 לפסד"פ. מבחינת הקונסטרוקציה, גישתה של המדינה מקובלת עלי.
-
ייתכן כי מן הראוי שהמחוקק יחוקק באופן ברור יותר את חוק איסור הלבנת הון, ולא ישלח את הקורא לשני חיקוקים אחרים. פרשנות חוק איסור הלבנת הון היא כי כספים שהושגו בעבירה ונעשה ניסיון להלבינם הם רכוש אסור, שניתן לתופסו, כמו כל חפץ שנעשתה בו עבירה.
בשלב הבא ניתן לחלטם מכח סעיף 36 ו' לפקודת הסמים. אך אנו עדין בשלב התפיסה, הדומה יותר למעין עיקול זמני, עד להכרעה סופית בגורל החפץ התפוס. בשלב זה של התפיסה חלות הוראות הפסד"פ, כולל סמכויות בימ"ש השלום לדון בבקשה של מי שמעוניין להחזיר לו את החפץ התפוס. למען ההרמוניה החקיקתית יש לפרש כך, שכן בדרך זו דין אחד לתפיסת חפצים שקשורים לעבירות מכל הסוגים.
-
גם אם פרשנותו של בימ"ש קמא היתה אפשרית, מן הראוי שלא לילך בדרך זו, מטעמים של מדיניות משפטיות בדבר חלוקת הסמכויות של בתי המשפט. לבימ"ש השלום הוקנו כל הסמכויות בדבר הליכים פרהלימינריים לפני תחילת המשפט הפלילי, כגון: מעצר, חיפוש, תפיסת חפצים וכו'. ביהמ"ש המחוזי משמש ערכאת ערעור על החלטות אלה. הדרך המוצעת ע"י בימ"ש קמא משבשת את חלוקת הסמכויות האמורה.
-
מבין כלי הענישה האפקטיביים ביותר בתחום העבירות הכלכליות ניתן למנות את הקנס הכספי וחילוט רווחי הפעילות האסורה. תנאי מוקדם להפעלת החילוט הוא התפיסה.
-
את סמכות התפיסה יש להפעיל על פי עקרון המידתיות. יש לנקוט בו רק כאמצעי אחרון, ובהעדר אמצעים חלופיים להבטחת חילוט עתידי.
-
יש לזכור כי אם החפץ התפוס אינו בבעלות העבריין, יש צורך להוכיח את זיקתו אליו. בסעיף 31 (6) לפקודת הסמים קיימות חזקות בענין זה. כגון – רכוש של בן הזוג או רכוש שהעבריין מימן את רכישתו או העבירו לאחר ללא תמורה.
-
מקובל עלי כי על ביהמ"ש להשתכנע כי הרכוש נשוא הבקשה, והוא בלבד, מקורו בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. על המבקשת לבודד רכוש זה מכלל רכושו של האדם, ולבסס את הבידוד בראיות.
-
מן החומר שבפני לא הוכח, אפילו לצורך ראיות הנדרשות לעיקול זמני, כי הכספים בחשבונות הבנק המנוהלים על ידי התאגידים, המשיבים 1 ו-2, הינם בגדר רכוש אסור. לא הוכח מה היקף פעילותו של המשיב 3 בהפעלת הקזינו, ומהם הרווחים שהפיק. אין תיעוד על כך שכספי רווחי הקזינו הגיעו לחשבונות הנדונים. אין בפני ראיה על קורלציה בין עיתוי הרווחים שהופקו מעסקי הקזינו לבין ההשקעות במשיבה 1, והרי הסמכות לחלט כספים שהועברו מן העבריין לאחרים תלויה בשאלה האם הכספים הועברו לפני ביצוע העבירה או לאחריה, ורק אם הועברו לאחר ביצוע העבירה ניתן לחלטם.
-
מדובר לא רק בגוף משפטי השונה ממשיב 3, אלא גם בזכויות של צדדים שלישיים, שאינם חלק מן הפרשה. המסקנה היא כי אין לאפשר את המשך הקפאת החשבונות.
-
יש "לשחרר" את החשבונות המוקפאים גם משום שחלפו 180 יום מאז צו ההקפאה. אמנם ניתן להאריך את תקופת החזקת התפוס גם לאחר תום ששה חודשים, וכוחו של ביהמ"ש ליתן צו שיחול רטרואקטיבית, אם המשטרה לא מבקשת להאריך את התקופה, לא ניתן להתייחס להתנגדותה לבקשת הבעלים להחזרת התפוסים כאל בקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים, ויש להחזירם לבעליהם.
