בש"פ 10290/09 מדינת ישראל נ' גאווי

שם בית המשפט
עליון
שם השופט
נ' הנדל
החלטה מיום
07/01/09
נושא פסק הדין
הקפאת נכסים לאחר זיכוי הנאשמים
תמצית פס"ד
נגד המשיבים הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בת"א המייחס להם ביצוע עבירות לפי סעיפים 3(ב) ו-7 לחוק איסור הלבנת הון. נטען כי הם נקטו בפעולות בכדי לא למלא את דרישת הדיווח הקבועה בסעיפים אלה. במהלכו של ההליך הפלילי ניתן "צו להקפאת כספי המשיבים" בחשבון הבנק, בסך של 3 מיליון יורו. בתום שמיעת הראיות זוכו המשיבים מכל אשמה. המדינה שקלה להגיש ערעור על הזיכוי. בינתיים, ביקשה המדינה שלא לבטל את צו הקפאת הכספים, ובית המשפט אסר על העברתם למשך שבוע ימים. לאחר שבוע פנתה המדינה וביקשה להאריך את האיסור עד לתום המועד שבו מותר לה להגיש ערעור על פסק הדין. בית המשפט דחה את הבקשה ועל כן הוגש ערר.
המדינה טוענת כי אין לבטל את צו ההקפאה שניתן לאחר מתן גזר הדין, כיוון שבעקבות זאת תפגע יכולתה לבקש את חילוט הכספים, במקרה והערעור שיוגש יתקבל. המדינה מבקשת זמן ללמוד את החומר הרב, במיוחד לאור העובדה שלמשיבים לא יגרם נזק ממשי מהמשך עיכוב הכספים לתקופה קצרה נוספת, שכן בית משפט קמא שחרר בעבר סכומים נכבדים לידי המשיבים.
המדינה טוענת עוד, כי סמכותו של בית משפט קמא להורות על הקפאת הכספים לאחר זיכוי המשיבים מעוגנת בסעיף 3 לחסד"פ, המסמיך את בית המשפט לעשות צדק גם אם אין הוראה בחיקוק, וכן מכח סמכותו הכללית של בית המשפט.
המדינה מקישה מסעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו – 1996, אשר מקנה סמכות לבית משפט שזיכה נאשם, להורות על מעצרו לאחר הודעת המדינה כי בכוונתה להגיש ערעור.
ב"כ המשיבה הדגיש כי המשיבים זוכו וכי גם אם יוגש ערעור אין סיכוי ממשי לקבלתו. ב"כ המשיבה ציין גם את הפגיעה הלא מידתית בקניינם של המשיבים, לאור סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בית המשפט קובע
  1. צו ההקפאה שניתן במקור ניתן "עד תום ההליכים בתיק העיקרי". המחוקק לא קבע דבר בעניין חילוט רכוש לאחר שנאשם זוכה.
  2. מלאכת האיזון החקיקתי מוטלת על המחוקק, ועל כן אין זה מסמכותו של בית המשפט לקבוע את תקופות הזמן לביצוע פעולות משפטיות. על המחוקק לתחום את גבולות הזמן ואת המסגרת הראויה.
  3. בית המשפט מחליט לדחות את בקשת המדינה לפעול על פי סעיף 3 לחסד"פ, שכן בעשיית מעשה שכזה אין הוא פועל לשם עשיית צדק. בית המשפט מדגיש את טענת ב"כ המשיבים בנושא איסור הפגיעה בקניין לאור חוק היסוד.
  4. רוב השיקולים תומכים בביטול הצו, שכן בהיעדר הוראה מהמחוקק, ולאור זיכוי המשיבים, לא ניתן להאריך את צו ההקפאה, גם אם היה מוגש ערעור על הזיכוי. בית המשפט דוחה את הערר, ומבטל את האיסור על העברת כספים בחשבונות הבנק של המשיבים.

תפריט נגישות