ע"פ 3395/06 מאיר כהן נ' מדינת ישראל

שם בית המשפט
עליון
שם השופט
א' לוי, א' רובינשטיין, ד' ברלינר
החלטה מיום
30/04/07
נושא פסק הדין
אחריות פלילית לפי סעיף 3 (ב) בשל אי דיווח של נותני שירות מטבע.
תמצית פס"ד
בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי נטען כי בין התאריכים 8/03 ל- 12/03 ביצע המערער כ-84 פעולות של המרת מטבע, כששווי כל פעולה היה 50,000 ש"ח ומעלה, מבלי להעביר דיווחים לרשות כנדרש – עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק; וכן עסק במתן שירותי מטבע בלא רישום במרשם – עבירה לפי סעיף 11יב (א) (1) לחוק.
בית המשפט דן בשאלה אם אי דיווח של גוף פיננסי לרשות המוסמכת, דהיינו אי קיום חובות הדיווח, מהווה עבירה של מסירת מידע כוזב כמשמעותה בסעיף 3 (ב)לחוק. הנאשמים טוענים כי העבירה של אי דיווח על פי סעיף 3 (ב) לחוק אינה יכולה להתבצע בדרך מחדל, וכי הסנקציה כנגד אי דיווח של נותני שירות מטבע הינה עיצומים בלבד.
בית המשפט קובע:
  1. סעיף 3 (ב) יכול להתבצע גם בדרך של מחדל, ולא רק בדרך של פעולה פוזיטיבית, כגון מסירת מידע שקרי, פיצול עסקאות וכד'. סעיף 3(ב) סיפא קובע כדלקמן: "לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח".  הגדרתה של מסירת מידע כוזב על דרך "לרבות" סותמת את הגולל על הטענה כי אי דיווח- אינו יכול להיות מסירת מידע כוזב. מדובר במפורש באי מסירה (מחדל).  אם על פי הגדרת הסעיף יחשב אי עדכון למסירת מידע כוזב, על אחת כמה וכמה תיחשב הימנעות כוללת מדיווח למסירת מידע כוזב.
  1. אף רכיב הכוונה תומך במסקנה כי רכיב המעשה יכול להתבצע על ידי אי דיווח. מטרתו של העבריין על פי סעיף זה היא "שלא יהיה דיווח על פי סעיף 7 או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9 או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי הסעיפים האמורים". אי מסירת דיווח היא הביטוי האולטימטיבי לרצון שלא יהיה דיווח.
  1. באשר לטענה כי סעיף3(ב) אינו מתייחס לנותני שירותי מטבע, וכי הסנקציה כנגד נותני שירות המטבע היא עיצומים בלבד,  בית המשפט דוחה גם אותה. בית המשפט קובע כי אין הגיון ואין ביסוס לטענת הנאשמים כאילו המחוקק נתן אמונו מראש בחלפני הכספים, וכאילו לא ראה לחשוף אותם לסנקציה של מאסר, והעמיד נגדם רק את הסנקציה של עיצום כספי.
  1. על פי קביעת בית המשפט צו נותני שירותי מטבע נותן מתווה מפורט של חובות הכוללות, בין היתר, רישום שם, רישום מספר זהות, והטלת חובת האימות של כל אותם פרטים. עמידה בדרישות אלה מאפשרת מעקב בזמן אמת אחרי זהותו של מלבין הכספים, ומהווה כלי חשוב ומרכזי במלחמה בהלבנת הון. נותן שירותי מטבע שאינו שואל שאלות ואינו מבקש פרטים מהפונה אליו, ואשר  מאפשר לו שלא לחשוף את זהותו, מאפשר הזרמת כספים שמקורם מפוקפק לשוק המטבע הישראלי או הבינלאומי. כספים אלה, לאחר שיעברו בעסקו של נותן שירותי המטבע, יולבנו.
על כן דוחה בית המשפט את הטענה כי סעיף 3(ב) אינו חל על נותני שירותי מטבע, וכי הסנקציה נגדם הינה עיצומים בלבד.

תפריט נגישות